חפש
תאם פגישה
03-648-0662 03-648-0662

שאלות נפוצות

  • מה זה טיפול?

    מאז הומצא ה"טיפול בדיבור" על ידי פרויד, יש לו כלל יסודי אחד והוא: העלאת אסוציאציות חופשיות. לדבר בחופשיות. אפשר לומר בפשטות, שמטרת הטיפול אינה אלא לגרום למטופל לבטא ולגלות את האמת שלו. מכיוון שהאדם שרוי תחת דחפים מנוגדים והשפעות לא מודעות, זהו תהליך שיש בו עימות בין כוחות מנוגדים אלה - כוח הדוחף את הטיפול הלאה לבין כוח העומד בדרכו של התהליך. משימתו של המטפל היא לכוון את התהליך הזה ולהניע אותו כאשר הוא נתקע. כדי שיתקיים טיפול צריך שיווצרו התנאים המתאימים. הטיפול הוא תהליך בו נקודת הכניסה מאופיינת תמיד בזה שמשהו מעיק מדי, שמשהו לא עובד יותר, ומתקיימת בו ברית בין המטפל למטופל הכוללת את הסכמתו של המטופל לציית לכלל היסוד.
  • מתי פונים לטיפול?

    אם הגעת לאתר שלנו, סימן שאתה מתעניין. אתה רוצה שמשהו ישתנה. כל אחד פונה לטיפול בזמן אחר. לפעמים כי מישהו אמר לך. או שנתקלת במשהו, לעיתים זה קושי שחוזר וחוזר ואי אפשר להיפטר ממנו, או התקלות במשהו שנכשל, שלא עובד, שלא היה צריך להתרחש. זו יכולה להיות בעיה אשר הופיעה במפתיע בחיים ודורשת התייחסות מידית, או רצון שמלווה אותך, ודחית תקופה ארוכה. זה הזמן לקבוע פגישה.
  • מה ההבדל בין שיחה עם חבר לשיחה עם מטפל?

    הבלבול העיקרי נובע, מכך שטיפול היינו בעל צורה מקובלת של קשר חברתי. שני אנשים נפגשים ומדברים. למעשה, זה כל מה שצריך בכל קשר חברתי – שני אנשים ושפה. אמנם, בכך מסתכם הדמיון בין שיחה עם חבר לשיחה עם מטפל. אחר כך זה מתחיל להסתבך. זה שבא לטיפול סובל. גם יתכן שזה שלא בא לטיפול סובל, אבל בעצם העובדה שהוא בא, הוא מנסח את הסבל שלו וכל מה שיאמר יהיה בבחינת "אני רוצה משהו". עקרונית לבני אדם אין אפשרות, אף פעם, למרות שחושבים שכן, לנסח את מה שבו באמת מדובר. לכן, בתוך הדברים שנאמרים, ישנו תמיד הדבר שאותו אי אפשר לומר, ודווקא הוא קיים ומתעקש, הוא לא מודע, וגורם לסבל. שיח עם חבר זה עניין אחר לגמרי במהותו. אם השיח הטיפולי קיים בשביל לגלות/לחשוף את הדברים שלא יכולים להתנסח, אז השיח החברתי, קיים כדי להסתיר/למסך בדיוק את זה! בגלל זה כדי להיות מטפל זקוקים לשנים של הכשרה והתנסות וכדי להיות חבר, לא. שיחה עם מטפל, כשהיא מתקיימת בתנאים של שיח טיפולי, מאפשרת לבחון, לגלות ולעבוד על מה שהוא לא מודע וחשוב שיאמר.
  • על מה משלמים בטיפול?

    זוהי שאלה הנוגעת ללב הטיפול וללב התאוריה. מאז המצאת הפסיכואנליזה המטופל משלם למטפל, כמובן גם לפרנסתו של המטפל, אבל לא רק. המטופל משלם על הסימפטום שלו, על הסימפטום שמקשה עליו, על האהובים עליו ועל הסובבים אותו, את החיים. הצעד הראשון לשינוי דורש להחסיר מעצמך משהו, כלומר, לשלם מחיר כלשהו. כולנו יודעים עד כמה תשלום כספי זו דרך מקובלת ונוגעת בממשי על מנת להמחיש סוג של חסר, על מנת לתת לו ערך, כמו כל דבר שאדם מוכן לשלם עבורו. המטופל ממיר באופן חלקי את הסבל שלו בכסף, כפי שפרויד ציין: מה שבני אדם עושים עם הכסף קשור למה שהם עושים בחיי האהבה שלהם.
  • למה טיפול אורך זמן?

    לאדם, ואת זה כל אחד יודע מתוך ניסיון, יש נטייה להיות מקובע ולחזור על עצמו שוב ושוב בדברים, מעשים ומחשבות. זה קורה במידה רבה בגלל שתמיד ומלכתחילה, האדם נתון לרצונות המודעים והלא מודעים של האחר. הרעיון בטיפול הוא, שבסופו של דבר המטופל יגשים דבר מה משל עצמו, ואת זה הוא יעשה בעזרת כלים שיאפשרו לו המצאות פרטיות, ייחודיות וסובייקטיביות משלו. בטיפול, הדברים האישיים הופכים להיות ממשהו אטום לדברים, שבהזדמנות, יכולים לקבל שם, קיום וממשות. התהליך אורך זמן בעיקר משום הכוחות המנוגדים שפועלים - מצד אחד יש דחיפות להיפטר מהסבל המוכר, הקבוע, הבלתי נסבל, ומצד שני יש משיכה, לא מודעת, עזה אליו. טיפול הוא תהליך מרתק ומספק של תגליות והמצאות אישיות, שבשל המבנה הנפשי האנושי לא מתאפשר באופן זריז, ולא מומלץ שהיה כזה.
  • מהי התמכרות?

    ההתמכרות היא צורת התגוננות כנגד המאוויים הלא מודעים. היא מאופיינת בצורך בסיפוק מיידי של צורך כלשהו, תלות והתעסקות כפייתית בסיפוק מיידי זה. במצבים אלו אדם עלול לפעול בכל דרך על מנת להשיג את סיפוק הצורך, גם אם הדבר עשוי לסכן את חייו או את חיי הקרובים לו. ההתנהגות הממכרת מאופיינת גם בכך שלאורך הזמן חלה החרפה של הצורך, כך שמחירו של סיפוק הצורך הולך וגדל. התמכרות היא צורה של כפייתיות, אשר יכולה לנבוע מחרדה או כתוצאה של קיבעונות וקונפליקטים לא פטורים משלבים קודמים.
  • מה זאת כפייתיות?

    הכפייתיות או בשמה הלועזי "אובססיה" היא במהותה שאלה שאדם שואל את עצמו. תשובתו של הכפייתי היא לעבוד בקדחתנות כדי להצדיק את קיומו, מה שמעיד גם על נטל האשמה המיוחד שהוא חש. הכפייתי חווה דחף בלתי נשלט ומופרז, אשר חש כי הוא "נכפה" לממש אותו. לעיתים קרובות הדבר מיוצג בפנטזיה כאיזה אסון איום ונורא שעלול להתרחש. שאלתו של הנוירוטי הכפייתי משפיעה על גישתו לזמן. זו יכולה להיות גישה של היסוס ושל דחייה מתמדת וכמובן של תחושות אשמה אשר לעיתים כל כך עמוקות, עד שהכפייתי עלול להפוך את עצמו ככלי שרת לידי האחר.
  • מהו הקשר בין אבחונים דידקטיים ואבחונים פסיכולוגיים?

    באופן כללי אבחונים דידקטיים ופסיכולוגיים הנם כלים אובייקטיבים להיבחנות, כל אחד של הכישורים והמאפיינים אותם בודק. כלומר, כל המאובחנים מקבלים בדיוק את אותו המבחן והתשובות נמדדות על פי אותם קריטריונים קבועים. אבחונים אלו מקובלים על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך במדינת ישראל, ולכן ממצאיהם תקפים ומקנים הכרה ומימוש זכויות להקלות במסגרות חינוכיות, במידה ומתגלה צורך בכך. על פי הנהלים של משרד החינוך והבריאות: את המבחנים הדידקטיים רשאים לערוך בעלי הסמכה לאבחונים דידקטיים ופסיכולוגים חינוכיים, בלבד. את האבחונים הפסיכולוגים רשאי להעביר כל מי שהינו בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ו/או חינוכית. באופן כללי, אבחונים דידקטיים נועדו על מנת לאבחן קשיים שכרוכים בלמידה (קריאה, כתיבה, חשבון, שפות, מהירות מחשבה, זיכרון וכו'). בהתאם לתוצאות, ניתן לקבל הקלות בדרגה 2 במבחנים, החל מכיתה ז'. אבחונים פסיכולוגיים, נועדו על מנת לאבחן את המבנה הנפשי והמצב הנפשי של הנבחן בעת ההיבחנות. השימוש באבחון הפסיכולוגי נועד 1. להתאים את סוג הטיפול למטופל. 2. לבקשת בית המשפט או הגשת תביעה לביטוח הלאומי וכמו כן, 3. בבחינת התאמה תעסוקתית. בנוסף, הם מהווים השלמה לאבחונים הדידקטיים על מנת לקבל הקלות היבחנות בדרגה 3 (מבחנים מותאמים והיבחנות בעל פה) במסגרות החינוך.
  • מהו אבחון דידקטי?

    אבחון דידקטי - כלי מאבחן, מאפיין ומסווג של קשת מיומנויות הלמידה הבסיסיות אצל הנבדק. במהלך האבחון הדידקטי נבחנים כישורי קריאה, כתיבה, זיכרון לטווח קצר וארוך, שפות, מתמטיקה, אנגלית, העתקה, הכתבה ודרכי היבחנות, על פי קריטריונים של משרד החינוך. חלק מלקויות הלמידה המתגלות באבחון הדידקטי מצריכות התאמות שונות במסגרות החינוכיות. מתן התאמות במבחנים, לפי קביעות משרד החינוך מחולק לשלוש דרגות – דרגה 1, דרגה 2 ודרגה 3. לצורך מתן התאמות בדרגות 1 ו 2 אפשר להסתפק באבחון דידקטי בלבד. לפי משרד החינוך, זכאות להתאמות בדרגה 3 מותנית באבחון פסיכולוגי משלים לאבחון הדידקטי. לאחר מעבר ופענוח כלל הממצאים, והשלמת התמונה הדידקטית השלמה, על המאבחן להציג דוח סיכום מסקנות והמלצות להמשך, בהתאם לסטנדרטים ולקריטריונים אותם דורש משרד החינוך. ממצאי האבחון נבדקים בוועדה מיוחדת במשרד החינוך, אשר בוחנת את מסקנות והמלצות האבחון בהשוואה לתוצאות המבחנים אשר הועברו במהלך האבחון. במידה ונמצא חוסר התאמה בין הממצאים, האבחון נפסל והמאובחן, יידרש לעבור אותו מחדש. את תוצאות האבחון הדידקטי ניתן לקבל תוך מספר ימים מיום האבחון. המאבחנת הדידקטית במכון גרין – גב' מרגלית חלאבי – היא מן המאבחנות הוותיקות והמנוסות בארץ.
  • מהו אבחון פסיכולוגי?

    אבחון פסיכולוגי – הליך הנעשה על ידי כלים אבחונים אובייקטיביים לבחינת המבנה האישיותי ומצבו הנפשי של הנבדק, על מנת להתוות תכנית טיפול או התערבות מתאימה לו. האבחון הפסיכולוגי מסייע בזיהוי בעיות פסיכולוגיות, רגשיות או התנהגותיות אצל הנבדק. בניגוד לאבחון הדידקטי, מהלך ניתוח וניסוח הממצאים הוא מורכב ביותר ואורך זמן רב יותר. הפקת ממצאים, הערכה, ומסקנות מן האבחון הפסיכולוגי מתגבשים על ידי המאבחן הפסיכולוג, על ידי ניתוח מקיף ואינטגרציה של כל חלקי האבחון יחד. לעיתים, בשל לחץ נפשי ותקופות משבר, מתקשה האדם לעמוד בתנאי אבחון דידקטי (הבוחן כישורי למידה), אך אין להתבלבל ולקבוע כי הדבר מצביע על בעיות קוגניטיביות או לימודיות. לעיתים, מתגלה כי המקור לקושי בלימודים הוא לא אלא ביטוי למצב נפשי אשר מקשה על דרכי היבחנות ויכולת הריכוז. במקרים אלו מומלץ להמשיך באבחון פסיכולוגי או אף להתחיל בטיפול רגשי. במקרים בהם יש צורך בהתאמות מדרגה 3 (ראה: "מהו אבחון דידקטי?") ובמבחנים מותאמים, נערכת אינטגרציה בין תוצאות האבחון הדידקטי ותוצאות האבחון הפסיכולוגי. לסיכום, האבחון הפסיכולוגי, נועד לאבחן מצב פסיכולוגי ורגשי של נבדק, משמש לצורכי מתן התאמות בדרגה 3 לתלמידים במערכות החינוך, משמש לצורך הערכות פסיכולוגיות מקיפות ולמתן חוות דעת לבית המשפט, לביטוח הלאומי ובמקרים נוספים בהם עולה הצורך בהערכת הפרעה נפשית כזו או אחרת.
  • מהו אבחון להפרעות קשב?

    אבחון הפרעות קשב– הפרעות קשב הן תופעה הקשורה למבנה המוח ויש לה השלכות נפשיות וחברתיות רחבות היקף. ההפרעות מאובחנות באמצעות אבחון פסיכיאטרי ו/או נוירולוגי ובאמצעות מבחנים הנערכים על ידי תוכנות מחשב (המבחנים המקובלים היום: מבחן הידוע בשם TOVA או מבחן הידוע בשם BRC). במידה ואובחנה הפרעת קשב ההמלצה תיהיה להעזר בטיפול תרופתי ובטיפול רגשי. תוצאות אבחוני הפרעות קשב לא מיועדות לצורך מתן הקלות במסגרות החינוכיות ולא מתקבלות על ידי משרד החינוך. כאמור, לצורך מתן ההקלות ומבחנים מותאמים, יש צורך באבחונים דידקטיים, ובהתאם לצורך גם באבחונים פסיכולוגים.